חמשת הדברים

חמשת הדברים
 
                        ...אשתי הקדושה, מרים, אמרה 'ראיתי בשנתי אדם שלא ראיתי מימיי בעיני הבשר, אך הוא הופיע בפניי ברגעי האקסטזה שלי. הוא שאל אותי האם אני שואפת אל הדרך, ועל כך השבתי בחיוב, אך הוספתי שאיני יודעת באילו אמצעים להגיע אליה. הוא השיב לי ואמר שאגיע אל הדרך בעזרת חמישה דברים: אמון, ודאות, סבלנות, נחישות ויושר."
                        היא הביאה כך את החיזיון לתשומת לב, ואנוכי אמרתי לה שזוהי אכן השיטה שנועדה להמונים.
מתוך: סופים מאנדלוסיה
            מוחיי-דין אבן-ערבי 
 
חמשת הדברים: אמון, ודאות, סבלנות, נחישות ויושר, אשר בָּאמת הם אחד, הן תכונות השרתות, הפועלות כמו סיבים של חבל הארוגים יחדיו כדי ליצור חבל חזק, שבאמצעותו קושר עצמו השרת לאלוהים. חוזקו של החבל תלוי באיכות סיביו; היה ואחד מהם ילקה בחסר, ייחלש החבל ותיחלש בטיחות הקשר.
 
דרך האמון באלוהים מגיע השרת לרגיעת הלב, שכן אלוהים הוא "מעניק השלווה והביטחון". השרת הבוטח נח בַּידיעה שאלוהים הוא הטוב בפרקליטים, ועל כן הדברים מסורים בידיים הטובות ביותר. בהנחה שהשרת פונה אל אדונו בכל המצבים, ואחר כך פועל בהתאם, הוא יכול לשקוט ולבטוח שדבר לא ישתבש. הנפש המצויה בשלום עם אדונה היא רספקטיבית לחלוטין, ובאותו מקום מוכן תתבסס הוודאות.
 
ודאות פירושה מראֶה בוטח, וזוהי ההיווכחות בָּאֶחד וביטוי ידיעתו של האחד בהוויתו של השרת, כלומר, בלב. כוחו של המראֶה הבוטח של הלב מעגן את השרת, ומונע ממנו מלהיסחף אחר כל אפשרות של הפרדה או אחֵרוּת. ומכאן, שעבורו, לא קיים פקפוק. יקרה לו אשר יקרה, הוא לעולם ימצא מנוח בוודאות שכל הקורה הוא אחד מהיבטיו של אלוהים, ודבר לא יכול לשנות אמת מהותית זו.
 
אדם, מאחר שנברא בצלם הכיסופים, נולד חסר סבלנות. עליו ללמוד סבלנות, שכן הסבלנות היא המרככת את התשוקה. תשוקה מחפשת סיפוק מיידי; סבלנות מעדנת אותה, כך שזו הופכת לאהבה. סבלנות, כאחת מתכונותיו של אלוהים, פירושה "האחד הגורם להתרחשותו של דבר בזמן המתאים". אצל השרת, תכונה זו משתקפת כקבלה של התגלות הרגע, כפי שהוא ובזמן שבו הוא מתרחש. הדבר הנחוץ יתרחש בהתאמה מלאה לידו המנחה של אלוהים, כל עוד השרת מחזיק בלבו מעל לכול את דימוי כיסופיו. יתרה מזו, סבלנות אינה מונעת מן השרת מלקרוא לאלוהים ולבקש להיות מובא אל קרבתו רגע 'מוקדם יותר'.
 
מתמזגת עם הסבלנות, ואף מחזקת אותה, הנחישות, שכן אלמלא כן הסבלנות גולשת להמתנה חסרת משמעות. אבן-ערבי, בספרו "מסה על היש", אומר "דיוננו הוא עם מי שניחן בהחלטיות ובמרץ בחיפושיו לדעת את עצמו כדי לדעת את אלוהים, ונוצֵר בלבו את רעננות הדימוי של חיפושיו ושל געגועיו לאחדות עם אלוהים, ולא עם מי שאין לו מטרה ותכלית". נחישות נושאת את השרת דרך המבחנים הממתינים כדי לבחון את אמונו, כדי לערער את ודאותו וכדי להוביל אותו חזרה אל חוסר-הסבלנות. אותה נחישות עצמה, כאשר היא מעודנת באמצעות ידע וטעם, היא אהבתו של השרת לאדונו.
 
תקפותן של כל התכונות הללו אצל השרת מודגשת באמצעות היושר, שכן היושר הוא השתקפות האמת עצמה בו. אהבת האמת אינה יכולה כמובן לסבול את השקר. השקר או העמדת הפנים עומדים בניגוד לטבעו של השרת, מאחר שהוא יודע כי האהוב עֵד למתרחש בלבו. עבור השרת, כיסוי האמת, בכל מצב שהוא, פירושו הכחשת מציאותו. ההישמרות מן השקר (שהיא פעולת היושר בתוכו) היא פעולת האהבה.
 
כל הבנה של שרתות תהיה בלתי שלמה אם לא תכיל את טעמם של חמשת הדברים הללו, אשר יחד מכוונים אל הסנטימנט הראוי, אל הפעולה ואל ההתנהגות של השרת בנוכחות אדונו.